המלה תיקון יוצרת אצלי רגשות מעורבים, מצד אחד זה מלווה בעצב עמוק על זיכרון של "תיקון" שלא צלח והביא לטרגדיה , ומהצד השני המודעות לצורך לעצור מדי פעם ולעשות תיקון הכרחי בדרך בה אנחנו הולכים כדי שלא נאבד כיוון.
מחר, יום ג', ה-28.2.12 אני מטריח את עצמי למשרד המשפטים בירושלים כדי להיפגש עם מנהלת מחלקת החנינות, לעשות השתדלות למען מתן חנינה עבור חבר שמרצה מאסר עולם בגין רצח שהוא לא ביצע.
זה סיפור ישן ועצוב שסיפרתי עליו בפורום לפני מספר שנים. איך זה קשור למלה תיקון?
לאותו חבר שהזכרתי היה בן, בן יחיד ושלוש בנות, שנולד עם מום בלב. הבן היה מאד חולה בילדותו והוריו טיפלו בו במסירות רבה. בערך בגיל עשר התייצב המצב של הילד והוא החל לנהל אורח חיים רגיל ככל הילדים, לאושרם של הוריו ושל המשפחה. ואז, כעבור שנה קרה המקרה שבגינו הואשם אבי המשפחה ברצח. האב זוכה מרצח בבית המשפט המחוזי אולם בערעור לעליון הוא נמצא אשם בשידול לרצח ונשלח למאסר עולם. כתוצאה ממאסרו של האב והמשפט הממושך והמתוקשר, מצבו הבריאותי של הילד הדרדר ובגיל 12 הוא נפטר.
יום אחד, לפני שהאב החל לרצות את תקופת המאסר, ישבתי עמו על קברו של הבן, והוא, מתוך תפיסת העולם שלו, סיפר לי שבנו היה ילד מיוחד שנשלח על ידי הקב"ה כדי לעשות תיקון על פני האדמה.
כאשר תינוק נשלח לעשות תיקון נבחרת עבורו משפחה מאד בקפידה, ואכן הוריו של הילד היו מאד מסורים לו והביאו אותו למצב של החלמה ובריאות; אלא שאז אביו של הילד כשל וחטא, ובשל חטאי האב נלקח הילד מן המשפחה כדי להימסר בעתיד למשפחה אחרת שאולי תהיה יותר ראויה. את כל זאת סיפר לי האב על קבר בנו, ימים ספורים לפני שהוא החל לרצות מאסר עולם.
הסיפור הזה יושב לי בראש כבר די הרבה שנים ואני מנסה לפענח את המסר שבו, כאילו, מדוע הבן היה אמור לשלם מחיר כל כך כבד על חטאו של אביו? התפיסה של האב היא כמובן תפיסה דתית ואתם לא חייבים להתחבר אליה, אבל אני סבור שיש בה מסר חשוב שמן הראוי שנפנים אותו אם ברצוננו לקיים תהליך התפתחות בשניים.
לפעמים אנחנו רואים את המטרה, יש לנו זוגיות טובה ותומך ואנחנו מתקדמים בצורה בטוחה לכאורה, אבל משהו בנו לא מתנהג נכון ולא עוצר כדי לחשוב, לתת דין וחשבון, וזה לא משנה אם המשהו הזה לא בהכרח קשור למטרה או תהליך ההתפתחות. התיקון מבחינתי הוא היכולת לעצור ולשנות כיוון לפני שיהיה מאוחר מדי, לפני שאנשים שיקרים לנו יפגעו וישלמו מחיר כבד. מבחינה מסוימת זה סוג של חשיבה מערכתית.
יכול להיות שזאת לא היתה כוונת העורכת כאשר היא בחרה במילה תיקון, אבל המילה הזאת יושבת אצלי בראש מאז אותה פגישה על הקבר ותמיד כאשר היא עולה, מסיבה כלשהי, אני רואה את האב על קבר בנו מבכה את התיקון שלא צלח.
נחשון בן דוד
פרידה
